מכירים את הסיטואציה שהמתבגר בא לכם עם יציאה שהכי לא קשורה עכשיו?
"אני לא מבינה. מה, אני אמורה לאפשר לו לנסוע עם החברים לחופשה באילת כי כולם נוסעים? לא מתאים לי השנה. זה לא לעניין". מתלוננת אמא למתבגר.
כל החופש הגדול הוא תקופה מאתגרת לכל המשפחה.
לפעמים נדמה שהמתבגר/ת תלושים מהמציאות.
מבחינתם אין זמן שהוא לא מתאים להם, יש מחר שהם מתגייסים.
הם רוצים להנות במקסימום האפשרויות. הרצון לחופש מוחלט זה,
עלול להתנגש עם הצרכים והיכולות של המשפחה.
במיוחד במציאות של היום עם המצב הבטחוני והקשיים הכלכליים.
הורים נקרעים בין הרצון לאפשר, לבין הפחד לאפשר.
האם משליכים על הצעירים את הפחד שלנו? האם זה מה שנחוץ לנו כרגע, עוד דאגה?
אז לפני שאתם נכנסים ללופ סביב עצמכם, תנשמו.
תחשבו יצירתי איך מנהלים שיחה על הנושא. חפירה? לא תעזור.
לעורר רגשות אשמה?? למה?
שבו איתם, תנסו להבין למה חשוב להם לנסוע. מה היו רוצים להשיג בחופשה. תחשבו אם אילת היא המקום הנכון עכשיו. אילת של היום היא לא אילת של שנה שעברה. אולי תבינו שאילת זה הכי רחוק שהם יכולים כרגע, כי בחו"ל זה הרבה יותר מורכב. הכי חשוב זה להגיע לשיחה בלי שיפוטיות, עם רצון להקשיב להם באמת.
אמפתיה – תנסו להבין מה הם עוברים גם. הם אחרי תקופת מבחנים, מבקשים להתרענן, דקה לפני שנכנסים לגל נוסף של לימודים או כניסה לצבא. להיות אמפתי זה לא אומר בהכרח להסכים אלא להקשיב ולהבין את הצורך שלהם.
תבחרו את המילים – שיפוטיות לא תועיל, אז אל תתחילו איתה בכלל. להפך תבינו ועדיין תסבירו את העמדה שלכם. יש סיכוי שהם תחת לחץ של חברים ויהיה הרבה יותר קל אם יוכלו להגיד שההורים שלהם מאוד לחוצים והיו מעדיפים שלא ייסעו.
מה שלא תחליטו, תקשיבו. ואחרי שאמרו את שלהם, תגיבו. ולא סתם תגיבו אלא באהדה למצב שלהם, שלכם. תזמינו אותם לחשוב ביחד על פתרונות שיעשו לשניכם את הקיץ רגוע מעט יותר.
מזמינה אתכם לפנות ולהתייעץ בכל הנוגע לתקשורת בין אישית עם מתבגרים, במיוחד בזמנים מאתגרים אלו. יחד נוכל למצוא דרכים לשפר את ההבנה והקשר במשפחה, ולהפוך את החופש הגדול לתקופה מהנה ובטוחה לכולם.
