על חוכמת הפשטות בעולם משתנה

בעידן שבו כל כך קל ללכת לאיבוד בשלל ההיצע,

אני מוצאת שככל שאנו מפנים מקום לעצמנו,

(עבורי זה בשעה מוקדמת ככל שניתן בבוקר)

כך אנו צריכים פחות אביזרים חיצוניים כדי לספק את עצמנו.

פגישה זו עם עצמי מאפשרת לי נחת. איני חייבת למהר את עצמי לדעת.

קצת כמו טקס התה היפני, אך בשעה "לא שפויה" בה העולם ישן.

זמן להודות על החיים עצמם, על הפשטות הזו. כלום לא מורכב.

כשמתחילים את היום בטקס פרטי זה, תחושת המלאות מניחה את הדעת –

כמו ההבדל בין קנית אוכל על בטן ריקה מול בטן מלאה.

כשרעבים קונים יותר, צורכים יותר וההפך כששבעים.

יכולת השתהות זו לפני מרוץ החיים מאפשרת חשיבה המעריכה ענווה,

פשטות ושביעות רצון. דרך זו מאפשרת לנו להיות אמפתיים יותר לזולתנו.

אין לנו צורך לקפוץ כ"חמור קופץ בראש"

ולהגיד דעתנו שאינה מעניינת את האחר שעסוק בלהשמיע דעתו.

אין צורך להשמיע קולנו בראש חוצות אלא לפעול בנועם ובשיקול דעת.

הדבר משפיע על האישיות שלנו, הזוגיות, ההורות והיחסים הבינאישיים עם סביבתנו.

ללימוד דרך חיים זו והשפה האמפתית מוזמנים ליצור קשר.